ענבל קרמן מוסנזון 1973 ישראל.
העבודה בחומר היא המשך ישיר לכל עיסוקי, אהבותי ותחביבי הקודמים:
מגיל צעיר ציירתי, למדתי וסיימתי לימודי עיצוב גרפי ב"ויטל", למדתי ועסקתי בצורפות ועבדתי במפעל תכשיטים. תפקידי האחרון היה כמעצבת ומעבירה מהעיצוב לפס הייצור.
בעקבות חלום נעורים והזדמנות, עבדתי במשתלה כמגדלת שיחים ומטפסים וכמשווקת ומדריכה של פרחי בר.
באותו זמן למדתי צורפות תימנית – פיליגרן, אצל יוסף כהן, אומן מיוחד שלמד את הטכניקה מאביו עוד בתימן. הושפעתי רבות מאומנות הפיליגרן, וגם מעבודות קרמיקה עתיקות, מבחינת הטכניקה והעיצוב.
לקרמיקה התמכרתי לפני כעשר שנים. למדתי אך מעט לימוד מסודר בתחום העבודה בחומר, הרבה מהלימוד נעשה ע"י חיפש, אימון עצמי, ניסוי וטעייה. אני מרגישה שהעבודה בחומר, יש בה משהו מהראשוניות והקדמוניות.
ההפתעה, כאשר אני פותחת את התנור ומוציאה את הכלים לאחר השרפה, מרגשת אותי כל פעם מחדש. תוך כדי תהליך העבודה משתנה החומר מחמר רך וגמיש לחמר נוקשה, והצבע נראה שונה בשלב בו אני צובעת את הכלי וחורטת בצבע, מול הצבע המתקבל בסופו של התהליך. כלי שנעשה וסיים את התהליך עם שרפתו בתנור, אינו ניתן עוד לשינוי.
יש הנאה גדולה בלהפוך כלים שימושיים לכלים אישיים, עם קצת הומור – סיפורי כלים.